כן, לאחר כמאתיים שנה הפסטיבל המפורסם מגיע גם לטורונטו. מדובר כמובן על האוקטוברפסט, הפסטיבל שכה מזוהה עם מינכן ומתחיל לשלוח זרועות לרחבי העולם. תחילה הוא הסתפק בזרועות קצרות לשכנותיה של גרמניה כמו אוסטריה אך בשנים האחרונות הוא מגיע גם לטורונטו.
כבר שלוש שנים ברציפות שמתקיים גם בטורונטו פסטיבל אוקטוברפסט (Toronto Oktoberfest) המפורסם והוא התקיים גם השנה בסוף חודש ספטמבר - תחילת אוקטובר. באוהל מרובע וענקי שהוקם ב- Shore avenue, אוהל שלא היה מבייש גם את המקור.
גם האוירה במקום היתה אוירה בווארית קלאסית. לרגעים היה אפשר לשכוח שנמצאים בכלל ביבשת אמריקה. תרבות הבירה עשתה דרך והגיעה גם לכאן והוציאה את האירופאיות שקיימת בקנדים. אחרי הכל, אבות אבותיהם היו אירופאים...
ממש כמו בפסטיבל המפורסם במינכן אשר בו בתוך האוהל הענק נמזגות כוסות בירה וקנקני בירה בכמויות ורבים יושבים ושותים להם בירות פרי הכנתן של מזקקות שונות באמצע היום, כך גם כאן.
מגוון רחב של יצרניות בירה הגיעו למחוז אונטריו אשר טורונטו היא בירתו בכדי להציג לעיני כל את הבירות שלהם ולתת לקנדים ולתיירים שהגיעו גם מארצות אחרות להתפרק באמצע היום, או בערב- כל אחד לפי בחירתו ולשתות בירה ממגוון סוגים.
כמובן שלא ניתן להגיש בירות בלי האוכל המפורסם של האוקטוברפסט המקורי. נקניקיות ותפוחי אדמה יחד עם סלטים האופייניים לבוואריה הם חלק בלתי נפרד מהדוכנים הרבים של הבירות. גם הבייגלס מצטרפים אליהם.
חוץ מהאוכל המסורתי שאי אפשר להעביר פסטיבל בירה בלעדיו, יש במקום דוכני אוכל נוספים כך שכל אורח יכול לבחור האם להרגיש במינכן גם מבחינה קולינרית או שהוא משלב את האוירה הבווארית עם אוכל בסגנון שונה.
ואיך אפשר להעביר פסטיבל בירה אמיתי המחזיר את המבקרים לבוואריה של לפני מאתיים שנה בלי התלבושות המסורתיות? נשים בשמלות מסורתיות בצבעי אדום, סגול, שחור וצבעים נוספים יחד עם הסינור הלבן כשלראשן תסרוקות של צמות וגברים עם שלייקס נעים בצעדי הריקוד המסורתיים אותם ניתן לראות גם בפסטיבל המקורי לצלילי המוזיקה המנוגנת בעיקר על ידי אקורדיון ואליהם מצטרף הקהל הרב בריקודי זוגות או ריקודי מעגלים של פעם.
האוירה במקום היא אותנטית, שמחה ומאוד משוחררת. כאן אף אחד אינו חושב יותר מדי איך הוא נראה- אחרי ששותים כמה כוסות של בירה גם הרציניים ביותר משתחררים וכנראה זה סוד הקסם של הפסטיבל הזה אשר במינכן מחזיק כבר מעל מאתיים שנה ומקומות שונים כבר מצטרפים אליו.
גם אלה שאינם חובבי בירה מודים כי הפסטיבל הזה הוא קסום ומיוחד. הבירה היא רק הטריגר לשמחה המונית, לאלפים אשר יוצאים לרחובות, אוכלים, שותים, רוקדים, שומעים מוזיקה, שוכחים ממטלות היום יום ופשוט שמחים.